ת"א
בית משפט השלום בבאר שבע
|
41469-12-10
12/02/2013
|
בפני השופט:
גד גדעון
|
| - נגד - |
התובע:
1. עזבון המנוח אחמד כולאב ז"ל
2. חוסנייה ח'ליל
3. עבד אללה אחמד כולאב
4. יאסמין אחמד כולאב
5. מוחמד אחמד
6. מחמוד אחמד כולאב
7. אחמד כולאב
8. ח'מיס כולאב
9. דניא אחמד כולאב
10. נאדיה אחמד כולאב
11. רנדה אחמד
12. הנד אחמד כולאב
13. רואן חסן אחמד כולאב
14. אחמד חסן אחמד
15. מחמוד חסן אחמד כולבא
16. איה חסן אחמד כולאב
17. רנין חסן אחמד כולאב
18. חנין חסן אחמד כולאב
19. חלמי מוחמד עטיה
עו"ד יונס תמים
|
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הביטחון
עו"ד פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
|
|
זוהי החלטה בבקשת הנתבעת, לחייב את התובעים, להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת, מקום שתידחה התביעה, ע"פ הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.
התובע מס' 1 הינו עזבון המנוח אחמד כולאב ז"ל, תושב מחנה אלבוריג' ברצעות עזה. התובעים 2 - 18, הם יורשיו ע"פ דין.
התובע מס' 19,גם הוא תושב מחנה אלבוריג' שברצועת עזה.
המנוח והתובע מס' 19 נפגעו לטענת התובעים, ביום 27/12/08, מרסיסים עקב ירי של מטוסי קרב. המנוח נהרג לטענת התובעים במקום כתוצאה מהפגיעה, והנתבע מס' 19 נפצע.
בכתב ההגנה הוכחשו הנסיבות בהן נפגעו המנוח והתובע מס' 19.לחילופין נטען בין היתר, כי אם אכן נפגעו התובעים מירי של מטוסי קרב, הרי שהמעשה הינו בגדר "פעולה מלחמתית", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, ועל כן פטורה הנתבעת מאחריות, מכח הוראת סעיף 5 לחוק.
בבקשה נטען, בין היתר, כי היות שהתובעים הינם תושבי חוץ, ואין להם נכסים בישראל, הרי מקום שיחויבו בתשלום הוצאות משפט, תתקשה הנתבעת לגבות את סכום ההוצאות.
בתשובתם טענו התובעים, בין היתר, כי סיכויי התביעה להתקבל גבוהים, וכי מתן צו להפקדת ערובה, עלול לחסום בפני התובעים את הדרך להוכיח תביעתם.
הנטל להוכחת התביעה רובץ על התובעים, ובשלב זה לא ניתן לומר, כי סיכויי התביעה להתקבל גבוהים. התובעים הינם תושבי חוץ, ולא פירטו כל דרך להבטיח את תשלום ההוצאות, מקום שתידחה התביעה. מתקיימת אפוא עילה לחייבם בהפקדת ערובה להבטחת תשלום ההוצאות.
הנתבעת טענה, כי יש לחייב את הנתבעים מס' 1 - 18, בהפקדת ערובה בסך 20,000 ש"ח, וכי יש לחייב גם את הנתבע מס' 19 בהפקדת סכום זהה - סכומים המשקפים את ההוצאות שעשויות להיפסק לזכותה, אם תידחה התביעה.
טענת המדינה נתמכה בהחלטות, בהן נקבעה ערובה בסכום האמור. יחד עם זאת, בהתאם להוראת סעיף 5(ב) לחוק, כפי שתוקן בתיקון מס' 8, פוצל הדיון, ונקבע, כי תידון תחילה הטענה, כי המעשה בגינו נפגעו התובעים, הינו בגדר "פעולה מלחמתית". במסגרת זו, תשמענה ראיות הצדדים, לענין עצם התרחשות האירוע הנטען בכתב התביעה, ונסיבות התרחשותו. לעניין זה אין הבדל בין תביעת התובעים מס' 1 - 18סבורני, ותביעת התובע מס' 19, ועל כן, נכון יהיה בשלב זה, לחייב את התובעים יחד ולחוד, להפקיד ערובה בגין חלקה הראשון של ההתדיינות כאמור לעיל.
בקביעת סכום הערובה, יש לשקול גם את מצבם הכלכלי של התובעים, אלא שהתובעים לא פירטו טענתם לענין זה, ולא צירפו מסמכים לתמיכה בטענה.
בנסיבות האמורות, מתקבלת הבקשה, באופן שעל התובעים להפקיד כתנאי להמשך ההליכים, ערובה בסך 15,000 ש"ח, במזומן או בערבות בנקאית, תוך 60 ימים מהיום. מקום שלא תופקד הערובה תוך פרק הזמן האמור, תידחה התובענה בהתאם להוראת תקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.
ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.
ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.